למה כשהשם שולח משה לגאול את ישראל ,משה שואל" מה שמו מה אומר אליהם " וכי משה לא ידע מי מדבר איליו
מה העניין שהשם אומר למשה קודם להגיד להם השם אהיה ומיד אחרי זה אומר כה תאמר אל בני ישראל הויה וגו' שלחני שהגאולה ע"י הויה
למה לא אוכלים מצה כל השנה
והנראה בזה כשהיו ישראל במצרים היה להם הגילוי של השם רק בבחינת שם אלוקים שזה אומר שהקב"ה נמצא רק בהוה רק מה שנראה לעינים האמינו שהוא מנהל ,לא את העתיד ובטח לא יכול לשנות את העבר ,וזה שם אלהי' מרמז כמו המילה אלה -הנראה והנגלה והטבע(אלוקים בגימטריא הטבע) הם הבינו שחייב שיש מישהו שמסובב את זה אבל לא שום דבר מעבר לזה ובגלל זה כתוב בחז"ל שעבד במצרים לא יכול לברוח כי האמינו שהמצב הקיים הוא החיות שלהם ורק כך יוכלו להמשיך להתקיים וזה היה קושי השעבוד
ולכן במראה הסנה כתוב "ויקרא אליו אלוקים " שהקריאה למשה לגאול את ישראל הגיע מהמצב שבני ישראל עמדו באותו עת שזה גילוי של שם אלוקים ובגלל זה כתוב "ויסתר משה פניו כי ירא מהבט אל האלוקים " כיון שמשה היה בדרגא יותר גבוה שבני ישראל עמדו אז והוא פיחד לרדת לדרגא של אלוקים ולכן מיד שאל את השם "מה שמו מה אומר אליהם " הרי כדי לגאול את ישראל צריך להתחיל להאיר להם מדרגא יותר גבוה שהם יכולים לצאת ממצרים ,ועל זה ענה לו השם קודם תגלה להם בחינת שם אהיה שאני מנהל לא רק את ההוה אלא גם את מה שיקרה בעתיד והם יצאו לחירות בעתיד ואח"כ תגלה להם את שמי האמיתי שם הויה שהוא דרגא של היה הוה ויהיה שהשם למעלה מכל בחינת זמן שהגם שנטמאו במ"ט שערי טומאה ונראה בלתי אפשרי לצאת אז יש בחינת יובל שער הנו"ן ויובל נקרא עולם שהוא נצחיות למעלה מכל התחלקות הזמן וכך יוכלו לצאת
וכשהגיע משה לפרעה להוציא את בני ישראל ממצרים אמר פרעה" מי הויה אשר אשמע בקולו" טענת פרעה הוא הרי פה במצרים שולט הטבע וההווה בחינת שם אלוקים ואני לא מכיר מציאות כזה של שם הויה שיכול לשבור השעבוד של סיבה ומסובב ולכן לא הסכים לשמוע למשה
וכשהגיע הזמן לצאת אמר השם למשה בחצות אני יוצא, זמן יציאת מצרים היה בחצות שהוא זמן שאיצטנגני פרעה לא יכלו לעמוד עליו כי היא בחינה שרגע לפני הוא לפני חצות ורגע אחרי כבר אחרי חצות .א"כ חצות עצמו הוא בחינת למעלה מהזמן שרק שם הויה יכול לגלות זה
ולכן יציאת מצרים היה צריך להיות בחיפזון שזה בחינה שהזמן אינו שולט בו בכלל ובגלל זה אוכלים מצה שיצאו בני ישראל ממצרים בחיפזון ולא "הספיק" בצקם להחמיץ כי לא היה "זמן " וכן המצות שאנו אוכלים כיום אסור לתת לו שום מציאות זמן
וחייב אדם לראות את עצמו כאילו "הוא" יצא ממצרים שהכוונה להרגלים ודפוסים ישנים מהעבר שהאדם חושב שאי אפשר להשתנות כי העבר שלו מכריח להמשיך בהרגלים הלא טובים אז בליל פסח נגלה לכל אחד בחינת שם הויה ע"י אכילת מצה ויכול לשבור את העבר כאילו הוא לא קיים ןלהתחיל בהרגלים טובים ואיתא בספרים שמי שלא מאמין שהוא יכול לשבור את המעגל הישן שלו העבדות הפרטי שלו עובר על הלאו לא תוסיפון לשוב בדרך הזה
אבל אחרי שהבן אדם הצליח לשבור את הרגליו הרעים בפסח חייב אדם לחזור הכוח הזה שלמעלה מהזמן לתוך הזמן של היום היום ולגלות כבוד השם בעשייה הפשוטה כי זה תכלית הסופי לגלות כבוד הויה בתוך ההעלם וההסתר עד שיתגלה מה שאומרים בהפטורה של אחרון של פסח ועמדו רגליו על הר הזיתים שהקדושה יתגלה גם בהרגליו אמן